|
אודות

אני אפרת, אפרת יעקב.
|
זו אני! לא תוכלו לשנות זו אני, ולא תוכלו לשנות אותי, לא מתפשרת.. עומדת על שלי.. זו אני, עקשנית.. חרוצה... זו אני, ולא תוכלו לשנות אותי! לא תוכלו, לא תצליחו, גם אם תרצו בכל כוחכם, זו אני.. זו אני.. |
וכך אני נראית, ככה • עיניים בורקות וכחולות • שיער בצבע אדמוני • דקיקה וגבוהה • פנים סוערות אך שקטות • צוואר ארוך, לא מדיי • ידיים צנועות • רגליים צרות וארוכות • יפה (לפי דעת הוריי) |
בוגדנות 
אני מאוד אוהבת חיות כי.... לפעמים הן משמחות לפעמים מרגשות ולא משנה מה, הן תמיד איתך, חיות הן לא בוגדות, הן לא בני אדם |
יופי 
פרחים וצמחים, איזה יופי! חיצונית.. ואולי גם פנימית. אתה לא יכול לדעת... וזה מה שיפה בהם. כך זה יכול לסקרן אותך. כי אומרים שצמחים לא דוממים.. אז יש להם נשמה? |
החיים 
יש אנשים שמכבדים ומעריכים את המתנה שאלוהים נתן להם, החיים! ויש אנשים דיכאוניים האנשים עצמם אולי לא יודעים אם הם מעריכים את חייהם אני לא דיכאונית! או שאולי כן? כן, אני כן! ואולי לא? מה לעשות? אלו החיים! לפעמים אתה שמח עליהם ועל השי הענקי הזה ולפעמים אתה יכול לא לשים לב בכלל וזו הבעיה העיקרית של בני האדם! לא יודעים להעריך |
|
|
"אני אוהב אותך, לא משנה מה כולם חושבים" | |
הוא מתוק,
הוא אדיב,
הוא נחמד,
הוא הכל,
הוא מדהים!
אני אוהבת אותו.
הוא תמיד משפר לי את מצב הרוח...
דקל.. דקל.. דקל.. דקל..
שמו מתנגן במוחי בקלילות,
שם יפה..
אני חושבת.
קבענו להיפגש בגינה הקטנה שליד ביתי.
"מה קורה?" הוא שאל, מיד שנפגשנו..
הסתכלתי עליו במבט עצוב ומילמלתי
"הם לא אוהבים את השם שלי.."
"מי לא אוהב?!" הוא צעק,
ריסנתי אותו, נגעתי בכתפו בקלילות,
"אני אחטיף לו מכות" הוא סינן.
"דיי, דקל!" ניסיתי להרגיעו
"בסדר.. בסדר.. אבל ספרי, מי לא אוהב? מה קרה?"
סיפרתי לו הכל, על דוד, על שיחת הטלפון,
ועד להיום
הוא כעס, פניו בערו.
"דיי דקל.." חזרתי על דבריי הקודמים, יותר רגועה..
הוצאתי הכל בפניו..
"מה דיי?! איזה אכזריים הכיתה שלך! טוב, נו.. יש לך אותי!"
צחקתי
ואז הוא לחש:
"אני אוהב אותך, לא משנה מה כולם חושבים"
קפאתי במקומי, צחקתי מרב מבוכה,
לא ידעתי מה להגיד.. מה לעשות.
שתקנו ושתקנו, הפניתי את ראשי אליו.
בכוונה להגיד לו משהו.. רק משהו..
ראשי הופנה כלפי מעלה, כלפי דקל..
הוא פשוט נישק אותי נשיקה ארוכה וקלילה על שפתי,
שנהיו רכות וקפואות באותו הרגע..
ואז התחבקנו חזק-חזק.
חייכנו אחד לשני,
ושוב התחבקנו..
תמיד אזכור את המשפט הזה..
שהוא אוהב אותי,
ולא משנה מה שכולם אומרים..
הוא באמת אוהב אותי.
|
|
|
|
|
| | | | |  | וואי כמה פעמים יצא לי! סליחה! |
|  | סורי לא רוצה להציג את השם שלי אני מפחדדדתתת אז אפרתי, יש לך שם יפהפה ואני מאחלת בהצלחה עם בגלל המתוקקקק |
| | | | |  | ואוו :) אני מאושרת בשבילך :) הלוואי עליי מישהו כזה :) |
|  | :-) מגיע לכולם מישהו כזה! ♥ |
|  | וואי אפרתי אני כל כך שמחה!!! ^_^ אני לא יכולה לתאר כמה אני שמחה בשבילך! אני מתה משמחה בלב! אין מצב שמישהו יבין כמה אני שמחה בשבילך עכשיו!!! |
| |
|
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
זו לא ממש אני.. 
אהבה, כמו שאני מבינה.. זו לא אני.. כבר אהבתי, והפסיק, ועוד פעם אהבתי, ונגמר.. די, כמה אפשר?! אני לא יכולה לאהוב.. כי זו אני! ומה לעשות? לא נולדתי לאהוב... |
תחפושת אנשים צבועים! והחיוך הצבוע הזה שלהם.. החיוך הזה, שמבשר רעות, שמבחוץ הוא מחייך, ומבפנים הוא כועס וזועם. אויש,זה מגעיל.. זה עצוב.. זה נורא אני לא יכולה לסבול אנשים צבועים.. זה מגעיל אותי, עושה לי רע, יש להם תחפושת, שמסתירה אותם, את כל אישיותם... זוהי התחפושת שלהם.. תחפושת מגעילה.. שעושה לי רע |
מרגישה איתו... מרגישה איתו אחרת, מרגישה איתו שונה, מרגישה איתו מיוחדת, מרגישה איתו מדהימה, מרגישה איתו אותי! מרגישה את עצמי, האמיתית, הביישנית, האמיתית (כנה) העמידה הנלחמת, זאת שלא מתפשרת, מיוחדת. |
|