אוף! לא יכולה לבטא את המילים, אך הן מתפרצות מתוכי, ואני לא יכולה לעצור אותן,
את המילים, ואיתן באות גם הדמעות שיורדות במהירות,
כמו מפל שזורם על לחיי הבוערות. אני מרגישה שלבי נשבר לרסיסים,
ולעולם לא יחזור להיות שלם,
כפי שהיה. המילים זורמות על הדף, ואני לא מתאמצת, לא מתבלבלת,
לא מוחקת אף מילה, אף אות. חושבת על רגשותיי, ומוציאה אותן על דף קטן מסכן,
על בלוג קטן ונחמד, של ילדה בשם אפרת, שפשוט כותבת, כותבת בלי הפסקה.
אני בוחנת את עצמי במראה,אוי, אני כל כך לא יפה. כל כך מכוערת.
עיניי אדומות ונפוחות
שיניי נוקשות בפראות
שערי פרוע מתמיד
שפתיי... פשוט נראות נורא
בקיצור, אני מגעילה. למה? כי הוא בגד בי, זרק אותי לטובת מישהי אחרת.
נשמע מגעיל נשמע נורא,
טוב. בעצם? זה לא רק נשמע ככה. אני באמת אהבתי אותו,
האמנתי שהוא אוהב אותי.
שוב נפלתי למלכודת. שוב עשיתי את אותה הטעות. שוב.
התעוורתי ונפלתי לתוך בור האהבה. ועכשיו אני מנסה לטפס חזרה אל חיים נורמליים,
ובינתיים? אני לא מצליחה. אני עוד חושבת עליו. כל הזמן.
הוא פשוט התקשר, בלי בושה ושאל:
"אפרת, מתאים לך אולי שניפרד?"
"למה שניפרד?" שאלתי בבלבול
"ככה. אני רוצה. וגם..."
קטעתי אותו בפראות: "אל תגיד לי שיש לך מישהי אחרת!!!"
הוא שתק. ולבסוף לחש: "אז נפרדנו?"
ניתקתי את השיחה.
זה קרה לפני 5 שעות.
ולפני שעתיים הוא שלח לי סמס:
"נפרדנו?" עוד לא עניתי.
מה לענות לאהוב שלי, שרמס אותי בכל בכוח?!
מה לענות לאהוב שלי, שנתן לי להתאהב בו, ובסוף לקח את לבי, ושבר אותו לחתיכות קטנטנות?!
מה לענות?!
מה לענות לאהוב שלי, שנתתי לו הכל, והוא פשוט...
פשוט.... זרק אותי. כמו חתיכת נייר שמקנחים איתה את האף ואחר כך זורקים?!
אוףףףףף!
למה הכל חייב להיות כל כך מסובך???
;){kind=link}