הוא שונא אותי? אולי הוא אוהב אותי? אולי הוא נפרד ממני לטובת מישהי אחרת? אני כל כך כל כך מבולבלת...
ומלאת התרגשויות ופחדים! אני רוצה כל כך רוצה לכתוב לו משהו, אבל מצד שני, זה נשמע ממש כמו בסרטים.. אז אולי זה קיטשי, או שאולי הוא יאהב את זה? ואם לא? מה הוא יגיד לי? הוא יספר לילדים? כולם יצחקו עליי? או יגידו שאני קיטשית? וואו! זה הכי קשה שיש! הלוואי שלא הייתי אוהבת אף אחד. כך החיים היו מושלמים! ואם תכנסו לבלוג הזה ותכתבו לי הצעות, זה הכי ישמח אותי בעולם! או אולי לא הכי בעולם, מה שישמח אותי הכי זה אם יואב יהיה חבר שלי.. אבל השני אחריו הוא אם תכתבו לי משהו! יואו!!! אני כבר באמת לא יודעת מה לחשוב..
אולי עדיף לי לחשוב מחשבות לעצמי? ולבטל את הבלוג?
לא! מה זה משנה אם יש או אין לי תגובות.. הכי כדאי לי לכתוב.. אומרים שזה משחרר!
אולי אני בכלל לא אוהבת אותו? בטח שאני אוהבת אותו! ואם לא? אני כן!
אוף!!!!!!!!!!!!!!
אני הכי רוצה בעולם לחזור לבית הספר, אבל באותה הנשימה אני לא רוצה בכלל! אוף, איזו פחדנית אני! לא אני לא, מי שחווה אהבה ונותן לעצמו להתאהב ממש לא פחדן! או אולי אפילו אמיץ! אז למה דווקא בו התאהבתי? למה אותו אני אוהבת?! למה????
אני כל כך אוהבת אותו!! אבל אני שונאת אותו כל כך!!!! איזה מעצבן הוא היה שהוא נפרד ממני!!! אבל מצד שני, הוא כל כך יפה תואר, חיצונית ופנימית...
למה אני צריכה לאהוב??????
אני כל כך רוצה לפגוש אותו, אך באותו הזמן מתרגשת, או אולי מתמלאת פחדים,
הוא שונא אותי? אולי הוא אוהב אותי? אולי הוא נפרד ממני לטובת מישהי אחרת? אני כל כך כל כך מבולבלת...
ומלאת התרגשויות ופחדים! אני רוצה כל כך רוצה לכתוב לו משהו, אבל מצד שני, זה נשמע ממש כמו בסרטים.. אז אולי זה קיטשי, או שאולי הוא יאהב את זה? ואם לא? מה הוא יגיד לי? הוא יספר לילדים? כולם יצחקו עליי? או יגידו שאני קיטשית? וואו! זה הכי קשה שיש! הלוואי שלא הייתי אוהבת אף אחד. כך החיים היו מושלמים! ואם תכנסו לבלוג הזה ותכתבו לי הצעות, זה הכי ישמח אותי בעולם! או אולי לא הכי בעולם, מה שישמח אותי הכי זה אם יואב יהיה חבר שלי.. אבל השני אחריו הוא אם תכתבו לי משהו! יואו!!! אני כבר באמת לא יודעת מה לחשוב..
אולי עדיף לי לחשוב מחשבות לעצמי? ולבטל את הבלוג?
לא! מה זה משנה אם יש או אין לי תגובות.. הכי כדאי לי לכתוב.. אומרים שזה משחרר!
אולי אני בכלל לא אוהבת אותו? בטח שאני אוהבת אותו! ואם לא? אני כן!
אוף!!!!!!!!!!!!!!
אני הכי רוצה בעולם לחזור לבית הספר, אבל באותה הנשימה אני לא רוצה בכלל! אוף, איזו פחדנית אני! לא אני לא, מי שחווה אהבה ונותן לעצמו להתאהב ממש לא פחדן! או אולי אפילו אמיץ! אז למה דווקא בו התאהבתי? למה אותו אני אוהבת?! למה????
אני כל כך אוהבת אותו!! אבל אני שונאת אותו כל כך!!!! איזה מעצבן הוא היה שהוא נפרד ממני!!! אבל מצד שני, הוא כל כך יפה תואר, חיצונית ופנימית...
למה אני צריכה לאהוב??????