אם אני אוהבת אותו אני אומר לו את זה! או שאולי אני אמציא תירוץ? האצבעות מחייגות מעצמן, אני כלל לא מתלבטת. הוא ענה!
וואו, לא האמנתי, זה קרה רק לפני דקה אז אני זוכרת כל פרט ופרט..
אחרי שלושה צילצולים הוא ענה ואמרתי: היי והוא ענה: היי
ואמרתי: זו.. ולא הצלחתי להשלים את המשפט כי הוא ישר אמר: בטח שאני יודע מי זאת! אפרת! והופתעתי שהוא זכר: כן, זו אני.. עניתי בבלבול. והוא שאל: אז למה התקשרת? ואלתרתי משהו על זה שאני לא זוכרת אם היו שיעורים לחופש או לא... והוא ענה: לא! לא היו! ואז הוא התחיל לגמגם: אפרת.. אני.. לא משנה, נדבר ביום שלישי! ועניתי: טוב.. ביי! או.. כמעט אמרתי אוהבת, אבל מזל שהוא ניתק ולא שמע.
אז מה הוא רצה להגיד לי בעצם? שהוא אוהב אותי? ש..? ש...? אין לי כל כך אפשרויות לעוד דברים.. אני חושבת רק על היום הראשון ללימודים: מה אגיד לו? מה אעשה? חלק אמרו לי: שתגיעי ליום הראשון, תדעי מה להגיד
אבל אני לא סומכת על הגורל...
די כבר!!!!!!! נמאס לי!!!!!!
אם אני אוהבת אותו אני אומר לו את זה! או שאולי אני אמציא תירוץ? האצבעות מחייגות מעצמן, אני כלל לא מתלבטת. הוא ענה!
וואו, לא האמנתי, זה קרה רק לפני דקה אז אני זוכרת כל פרט ופרט..
אחרי שלושה צילצולים הוא ענה ואמרתי: היי והוא ענה: היי
ואמרתי: זו.. ולא הצלחתי להשלים את המשפט כי הוא ישר אמר: בטח שאני יודע מי זאת! אפרת! והופתעתי שהוא זכר: כן, זו אני.. עניתי בבלבול. והוא שאל: אז למה התקשרת? ואלתרתי משהו על זה שאני לא זוכרת אם היו שיעורים לחופש או לא... והוא ענה: לא! לא היו! ואז הוא התחיל לגמגם: אפרת.. אני.. לא משנה, נדבר ביום שלישי! ועניתי: טוב.. ביי! או.. כמעט אמרתי אוהבת, אבל מזל שהוא ניתק ולא שמע.
אז מה הוא רצה להגיד לי בעצם? שהוא אוהב אותי? ש..? ש...? אין לי כל כך אפשרויות לעוד דברים.. אני חושבת רק על היום הראשון ללימודים: מה אגיד לו? מה אעשה? חלק אמרו לי: שתגיעי ליום הראשון, תדעי מה להגיד
אבל אני לא סומכת על הגורל...